תנ"ך על הפרק - תהילים כד - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים כד

591 / 929
היום

הפרק

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ׃נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃זֶ֭ה דּ֣וֹרדרשודֹּרְשָׁ֑יומְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ומלואה. כל הדברים שהארץ מלאה מהם: כי הוא וגו׳‎. רצה לומר כי מה שהארץ היא למעלה מן הים נראה מזה שהוא יתברך יסדה על הימים והכינה על הנהרות כי בדרך הטבע היתה הארץ יורדת תחת המים: מי יעלה. ר״‎ל עם שכולם המה לה׳‎ מ״‎מ אין כולם ראויים לבוא בהר ה׳‎ והוא בית המקדש וכמ״‎ש מי בקש וכו׳‎ רמוס חצרי (ישעיה א׳‎) וכאלו ישאל ומי אם כן ראוי לעלות בהר ה׳‎: נקי כפים. וכאלו השיב זהו הראוי מי שכפיו נקיים מממון שאינו של יושר ולבו ברור ביראת ה׳‎ ולא מפחד אדם: אשר לא נשא. עד שלא נשבע בה׳‎ לשוא ולרמות שהוא דבר המסור ללב ואין מי יכיר בו וא״‎כ מנע מזה מפחד המקום: ישא ברכה. זהו הנושא ברכה מאת ה׳‎ ויכול הוא לבוא לבית המקדש להתפלל על הברכה: זה דור. זה הדור שהמה דורשי ה׳‎ והמה קרואים זרע יעקב הראוים לבקש פניך לעולם ולבא לבית המקדש: שאו. אתם שערי בית המקדש הנה לכם יהיה נשיאה והרמת ראש וגדולה יתירה והנשאו. כפל הדבר לגודל ההתנשאות: פתחי עולם. כן יקרא פתחי בית המקדש כי המשכן לא היה קבוע במקום אחד אבל בית המקדש קבוע במקומו עד עולם וכן נאמר מכון לשבתך עולמים (מ״‎ב ח׳‎): ויבוא מלך הכבוד. כי ה׳‎ שהוא המלך אשר בו כל הכבוד הוא יבוא בכם לבית המקדש לשמוע אל הרנה ואל התפלה מן הבאים בו: מי זה. כאומר ואם תשאלו מי זה מלך הכבוד אשיב לכם שהוא ה׳‎ החזק הגבור גבור מלחמה מתגבר הוא על הלוחמים עם אוהביו:: שאו וגו׳‎. כפל הדבר כדרך המשוררים ויתכן שהאחד אמור על בית ראשון והאחד על בית העתיד כי בבית השני לא שרתה השכינה: ה׳‎ צבאות. המושל בצבאות מעלה ומטה: סלה. עד עולם הוא מלך הכבוד:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך